יום חמישי, 6 באוגוסט 2009

זמן שאול

בשבוע הבא המטפלת של הפעוט עורכת מסיבת פרידה.
במידה ולא אשרוד את מסיבת הפרידה, אני מאוד מבקשת שמישהו מקרובי משפחתי ירשום זאת בבלוג, סתם, שיעדכן אתכן.
הסיבה שבשלה כנראה לא אשרוד מאוד פשוטה: הצלחתי להסתכסך עם כל שאר האמהות של הילדים במשפחתון.
זה לא שאני מכירה ממש מישהי מהן, אולי ראיתי אותן חולפות על פניי עם איזה ילד בידיים אבל לא יותר מזה.
כעת אתן מן הסתם שואלות את עצמכן כיצד בריה ממוצעת וחביבה כמוני (שלא לומר פראיירית) הצליחה לעשות זאת, והתשובה ממש פשוטה, אני אוהבת להיערך מראש, ולכן, כבר באמצע יולי אני מתחילה להכין למטפלת מתנה. החלטתי לעשות לה משהו קטן תוצרת בית ויחד אתו גם לקנות לה איזה משהו כייפי, קניתי קופסה יפה של מוצרי ללין והתחלתי להכין לה בבושקות קטנות תפורות וריחניות לתליה בארון.

מסתבר שבעיניי שאר האמהות זה לא מצא חן, לא שהן ידעו על זה אבל התחילו להישלח כל מיני הודעות sms הנוגעות לסוף השנה, שצריך להפתיע את המטפלת, לאסוף כסף, להביא תמונה של הילד ועוד כהנה וכהנה בקשות ומענות. או קיי, אני מודה, אולי לא הייתי לגמרי בסדר (טיפה, באמת, זה כל כך זניח) ולא ממש עניתי להודעות האלה, אחר כך איזה אמא אחת השאירה לי הודעה במשיבון וגם לא בדיוק חזרתי אליה, בסופו של דבר אמא אחרת הצליחה ללכוד אותי כשגבי לקיר.


"אה, סוף סוף אנחנו מצליחות לתפוס אותך" תקפה אותי האמא בלשון רבים (ומיד נתנה לי להבין שיש קבוצה "שלהן" וקבוצה "שלי"), "למה לא העברת את הכסף?" (ולרגע התבלבלתי לעצמי ותהיתי האם אני מדברת עם אמא מהמשפחתון או מנהלת הבנק שלי...), "אני אגיד לך את האמת" מיהרתי להצטדק, "הסתדרתי לבד, אני מעדיפה לתת את המתנה לבד" עניתי בחיפזון תוך תקווה לסגור את הטלפון בזריזות ולהמשיך בעיסוקיי (שאיבת הסלון מפירורי בייגלה, אלמנטרי כאילו....).


"אה, לבד, פשוט כולנו התארגנו ביחד והחלטנו לקנות לה מנוי לתיאטרון, זה יוצא 150 ש"ח לכל אחת" אמרה האמא בתקווה שאשלוף את הכסף ואשלח לה אותו (ב sms אולי...), האמת, במצב אחר אולי הייתי מתקפלת, אבל הנימה והתקיפה לא מצאו חן בעיניי ולכן סירבתי בתוקף אך בנימוס , "טוב" אמרה לי האמא, "אם את לא רוצה לא צריך, תעשי לבד, אנחנו גם עושות לה ברכה נורא יפה עם תמונות של הילדים ולכן ביקשנו תמונה שאת לא מסרת כי התעלמת מאיתנו, עכשיו אין טעם להכניס את הילד שלך כי את עושה לבד, בסדר, תעשי לבד, אין בעיה, אז תעשי גם ברכה לבד עם התמונה של הילד שלך, גם חשבנו שנשאר כסף אז קנינו לה בגד ים כי ביררנו טוב טוב מה היא אוהבת וזה היה מאוד חשוב לנו לקלוע לטעמה ולהפתיע אותה ביחד, אבל אין בעיה, את, תעשי לבד...."

בשלב זה התחלתי להרגיש גם קצת מבוהלת וגם קצת מפוחדת אבל עדיין מאוד אסרטיבית (מקופלת מקופלת אבל עד פה...) ולכן אמרתי לה בחביבות כאילו לא היו דברים מעולם: "יופי, אני שמחה שסגרנו בינינו הכל, שיהיה לך יום מקסים" וניתקתי.


וכמובן, כמו שקורה תמיד בחיים, אני חייבת להפגש בכוח עם אנשים ששונאים אותי ואני שונאת אותם (גם אם זה רק דרך הטלפון), לרוע המזל ובניגוד לכל הגיון, המטפלת שלחה הזמנה למסיבה שתיערך בשבוע הבא ובה היא מזמינה את כל האמהות החמודות ואת כל הילדים החמודים לבוא לזמן איכותי ביחד בפארק כדי שנוכל ליהנות זה מחברתו של זה, ולכן אני חיה כעת על זמן שאול.


זה ביום רביעי אחר הצהריים, בטח תשמעו את כל הפרטים במהדורה של 20:00.


ועכשיו, כדאי לנצל את הזמן כל עוד אני פה:

כפי שהבטחתי לכן

כדאי מאוד לפתוח את האתר ולראות את התמונות, יש שם כל מיני הסברים גראפיים מצוינים ובמקביל לעבוד עם התרגום שלי.

(מאחר ותירגמתי לבדי ולפי הבנתי, טעויות תיתכננה)


החומרים הדרושים:

חוט כותנה

אני השתמשתי במסרגה מספר 2.5


צעד 1: סורגים 5 עיני שרשרת, סוגרים בעין שטוחה.

צעד 2: בתוך העיגול שנוצר, סורגים 10 חצאי עמודים.

צעד 3: סוגרים בעין שטוחה.

צעד 4: בתוך חצי העמוד הראשון יוצרים את עלה הכותרת הראשון בסדר הבא: חצי עמוד, 3 עמודים, חצי עמוד.

צעד 5: יש ליצור בסה"כ 5 עלי כותרת. יש לנו 10 חצאי עמודים שסרגנו קודם ולכן סורגים את עלי הכותרת לסירוגין בחצאי העמודים (בחצי העמוד הראשון עלה כותרת, על הבא אחריו מדלגים...), מסיימים בעין שטוחה בעלה הכותרת הראשון.

נוצר לנו פרח בגודל של בערך אינץ', אפשר לסיים פה ואפשר להמשיך לפרח גדול יותר בעל שתי שכבות.

צעד 6: הופכים את הפרח ועובדים על הצד האחורי שלו, כעת נסרוג חצי עמוד בבסיס החיבור שבין 2 עלי כותרת.

צעד 7: בהמשך לחצי העמוד שסרגנו, נסרוג 3 עיני שרשרת ושוב חצי עמוד בבסיס החיבור של עלה הכותרת הבא.

צעד 8: חוזרים 4 פעמים (5 שרשראות בסה"כ בין עלי הכותרת), מסיימים בעין שטוחה.

צעד 9: בתוך השרשרת הראשונה סורגים בסדר הבא: חצי עמוד, 5 עמודים, חצי עמוד.

צעד 10: חוזרים על אותו סדר בכל שרשרת, נוצרו לנו חמישה עלי כותרת גדולים.

הפרח גמור, אפשר להדביק במרכזו כפתור, הפרח יכול לשמש בכרטיסי ברכה, עיצוב אלבומים, סיכות לשיער, בגדים וכדומה...


ולסיום, הנה תמונה של הבבושקות, הן בסגנון של היוצרת הזאת, היא מוכרת אותן בחנות מקסימה שלה באטסי וכל הזכויות עליהן שלה בלבד (אני סתם העתקתי אבל הן לשימושי האישי, זאת אומרת לשימוש האישי של המטפלת ולא למכירה חלילה וחס).





























שיהיה לכולנו סוף שבוע מקסים ונהדר

הולכת לנקות את הבית/דיר חזירים במצבו הנוכחי.

תודה לכל מי שהגיבה לי בפוסט הקודם (ובכלל), תודה על הקישורים שהוספתן ועל המילים החמות, שימו לב שלקחתי אתכן לתשומת ליבי ואני מפרסמת כעבור שבוע ולא שבועיים כהרגלי.

נשיקות


מקופלת

25 תגובות:

קרן (פרפרים) אמר/ה...

יש דבר אחד יותר גרוע מהמצב שלך - להיות בועד הורים ולנסות לשכנע אמהות כמוך לתת כסף למתנה. אני יודעת, הייתי שם...
בקיצור, אני מחכה לקרוא דיווח מיד אחרי האירוע (ולא בחדשות - אלא אם כן את רוצה שאומר לבנות שלי שאני מכירה אנשים שמופיעים בחדשות) ואין לי ספק שתשרדי בגאון את המאורע (גם אם אף אמא לא תדבר איתך). חייכי - אוטוטו מתחילה שנה חדשה!

אילאיל אמר/ה...

:)
אוי, אני לא מכירה את הסיטואציה, השנה דווקא אני הייתי "מהרעות" שגייסו והכינו את המתנה חחחחח. אבל אני סומכת עלייך ובצידקתך :).
הבבושקות מעלפות!!!!
איך ציירת את הפנים?
גם לי בא להכין כאלו.

Orli אמר/ה...

יקירה אל תתני להם לעלות לך על העצבים או לקבל ממך תגובה
תתעלמי
תאמיני לי כמו שהיתה וועד לגן שלם של כפויי טובה
אני יודעת שהכי טוב להיות גאה במה שיש לך
ולדרוש מהמטפלת לפתוח את זה מול כולם
מתה על הבלוג שלך
אורלי

לירון בן דוד אמר/ה...

איזה כייף ממש יש לך למה לצפות הא? יום נהדר בפארק!! את בטח מחכה שיגיע כבר רביעי
אני בכל אופן אשתדל לפתוח חדשות באותו יום...

הבבושקות מהממות, הפנים שלהן מדהימות

אנונימי אמר/ה...

היי,

הבבושקות מקסימות...

איך ציירת את הפנים?

מדהים ביותר...

yaffa9 אמר/ה...

הבבושקות מדהימות, תודה על ההוראות לפרח, מקווה שתשרדי את יום רביע כדי לספר חוויות(אולי בחדשות)

gallish אמר/ה...

מאחלת לך לעבור את זה בשלום ובחיוכים כמובן :-)
מחכה לשמוע איך היה....
הבבושקות מדהימות!!!!!!! כיף למטפלת :-)
בהצלחה!!
גלי.

אנונימי אמר/ה...

דווקא ! זה ממש לא מפתיע אותי ! לא ההתנהגות שלך וכמובן שלא התגובה הכועסת של האמהות האחרות. מסתבר שלא רק אלי התנהגת כך. אומנם אני קוראת את פוסטים שלך ונהנית מהם (מצחיקים מה לעשות) אבל בלב תמיד יש לי את העלבון הזה שנשאר שם ללא מענה (הפסד שלי חייבת לומר, כאילו אין לי משהואחר לעשות בחיים רק לחשוב על העלבון הזה שלא ענית לי סתם כי ככה את). ולא אם יש עיןהרע הוא לא ממני אבל הגיע הזמן להתייחס לזה כי הפוסט כ"כ מזמין !

יום טוב ומקווה שזה יגרום לך לחשוב כלפי מי עוד את נוהגת כך ולהפסיק !

יום מקסים והמשך חופשה נעימה

mekoopelet אמר/ה...

יקירותי, אני שואלת את עצמי, האם הגיע הזמן להפעיל את תיווך התגובות? אבל החלטתי שלא (עוד לא), בכל זאת, יש משהו נורא משעשע בקריאת תגובות נאצה אנונימיות.
תיהנו

אסיים בציטוט: "יום מקסים והמשך חופשה נעימה (והלוואי שתמותי ביום ד', אבל באמת, מכל הלב...)"

Big Mook Craft אמר/ה...

וואי וואי מתגלים בפוסט הזה צדדים אפלים באישיותך.....אני ממשיכה להעריץ אותך ואת היצירות ולא אכפת לי מה אחרים אומרים. אמא לשלושה ילדים יוצרת לא יכולה להיות זמינה תמיד ולפעמים גם מתעלמת. זאת צורת ההשרדות שלנו.מפתיע או לא כל הגננות בגן של הקטנה שונאות אותי כי אני תמיד מכינה לבד מתנות ולא משתתפת, השנה החלטתי לא להיות מיזנטרופית וגם הכנתי אבל גם השתתפתי בכסף....מה לעשות לחץ חברתי!!! נשיקות מלונדון. זהר

אנונימי אמר/ה...

טוב ברור שהבבושקות הורסות- ורק יתקרר מזג האויר צריך להכין שוב החלפה שלהן....

חייבת להגיד ששנים הייתי האמא הקרציה שמכינה גם לבד מתנה. ניבולי הפה החלקיים והארסיות של שאר האמהות הפסיקו את ההרגל.
והשנה גיליתי שכנראה אני האמא היחידה שלא עשתה את זה!!!!
חזקי ואמצי- אני איתך.

HILA696

הלן אמר/ה...

טוב תקשיבי קודם כל את מהממת והמתנה שלך מהממת בכלל כל היצירות שלך כאלה.

ודבר שני אני עדיין לא אמא אבל במקום העבודה שלי אני לצערי אני מדגישה לצערי נפגשת עם המון אמהות
מזעזעות שיורדות לחיים של כל אחת ואחת לא משנה באיזה עמדה את מולם .

בקיצור את בסדר ואפילו יותר מיזה ,את לא צריכה לקחת את מה שאמרו לך בגן או את מה שהאנונימיות פה חשבו לנכון לומר תלכי עם האמת שלך זה הכי חשוב

שיהיה לך סופ"ש מדהים ושבת שלום

והכי חשוב תמשיכי לחייך

karen shavit אמר/ה...

מסכנה שלי...
מילא להתגונן מפני עדת אמהות מהפעוטון...
זה מילא...
אבל גם לקבל "תיק" בצורת "שיעורי בית למחשבה"
מהאנונימית (בתגובה השמינית)...
היא בטח לא מפולניה...
אני מדמיינת אותך עם מיליון שלדים שמרחפים
מעל ראשך עם סימני שאלה...
מי את? מי את? אנונימית מעונה ומענה?
החשפי, והשיבי לידידתי את שלוות חייה
(המעורערת ממילא...)
(:
וברצינות: בוביק, שנני ותהני:
"סינון תגובות"
יופי של גלולה להמתקת מרירות.
סופ"ש נפלא ונשיקות
קרן

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

יוווו איזה מתח...
אל תפעילי את בורר התגובות, זה מכניס עניין, כמו פיסת רכילות עסיסית :-)המתנה שלך מקסימה, הצלחת להכין כרטיס לבד?.. :-) דא...

מיכליקה אמר/ה...

חע, אני לא מאמינה למגיבה מס' שמונה! יש דברים באמת נחמדים בלא לגור בארץ, פוי... נכון שאין לי חברות אבל אין לי גם אויבות (סתם, על מי אני עובדת טלי, לורן, לימור ונעמה שגרות כאן סיננו אותי סינון אכזרי על לא עוול בכפי אבל על הזהו שלי, what goes around comes around).

אנונימי אמר/ה...

מתה על הבלוג שלך, מתה עלייך, מתה על העבודות שלך, מתה על הכתיבה שלך
שונאת את כל מי שמגיב לך כמו 8 המטורללת

אל תפסיקי לעולם
ותגלי לנו איך עשית את הפנים

galitr

מירב אמר/ה...

יקירתי, הבבושקות משגעות, גם אני אשמח לדעת איך עושים את הפנים
ותעמדי בהבטחתך לכתוב כל שבוע, זה פשוט תענוג

אמא של ניבי אמר/ה...

יקירתי,
הבלוג שלך מקסים כרגיל!
נא לא להתייחס לתגובות מטופשות (כמו של מגיבה מס' 8 לדוגמא) שמן הסתם נכתבת ע"י אנשים מתוסכלים ומשועממים.
אני חושבת שלהתלונן ולכתוב "אנונימי" זו פחדנות לשמה!
בכל אופן- הבבושקות מעלפות! המשיכי ליצור ולכתוב מקסים!

דנא אמר/ה...

למרות מאמצייך הכנים אין ספק הרי שלא תצליחי לרצות את כולם... ביננו את ממש לא חייבת. אם מישהו (מישהי, מישהן) מרגישה נעלבת שתואיל בטובה לדבר על הענין כמו גדולה ולא תתחבה מאחורי כינויי אנונימי וגישה של צילבה מתחנפת... אני מאד סקרנית לדעת איך עשית את הפנים של הבבושקות שיצאו פשוט מתוקות וגם מאיפוא קנית לבנדר לשים בפנים כי אני לא מצאתי... ביום רביעי דיווח מהשטח-. אני בעדך.

Inbari אמר/ה...

מקופלת מצחיקולה שכמוך,
איזה כיף לקרוא אותך...
קודם כל, לגבי האמבוש הצפוי, יש לך כמה דרכים להתמודד עם זה, בראייתי:
1. להגיע לשם כשיה תמימה, להעמיד פנים שלא ידעת מכלום ואין לך מושג למה ננעצים בך מבטי זימה (ולא זימה חיובית, אם יש כזו), להתפנפן עם הקטן שלך ולשחק אותה כאילו כלום... המממ... מסובך.
2. להגיע כמו טווס מנופח - את הכנת והבאת את המתנה ה-כ-י שווה ואין סיבה שתחלקי אותה או את הכבוד המגיע לך עם פשוטות העם, שקונות בגדי ים ומנויים לתיאטרון... ??? אני אישית מעדיפה את מה שאת הכנת, ולא בגלל הסלידה הקשה שלי ממתנות-מנויים או בגדי ים, חלילה...
3. להכריז על הברזה המונית (שלך ושל הפעוט) בשל ההזמנה המבקשת רק אמהות חמודות וילדים חמודים... מה זו האפליה הזו? מה עם ילדים מגעילים וצרחנים? מה עם אימהות מכשפות ומזעזעות? לאן הם יילכו כדי להיפרד מהמטפלת? :-) או שבעצם זו מסיבה אישית רק לכבודכם, כי אני לא מכירה עוד מישהו חמוד כמוך וכצאצאייך הברוכים במודיעין... :-)
אני לא בטוחה באיזו אופציה תבחרי, אם בכלל, אבל נראה לי ששתיים עדיפה... :-)
שיהיה המון המון בהצלחה,
וברכות לרגל סיום שנת המטפלת... מה עכשיו תעשו 3 שבועות?

שלך,
הקוראת הסמויה והקולדת האיטית -
BarBima :-)

sue444 אמר/ה...

מקופלת יקרתי העם איתך!
אנחנו ננצח!
בוז לכל התאגדויות האימהות הבלתי אפשריות!
אני בעד מקוריות, ואינדבידולאיות
(אם כי אצלי זה מתבטא בכתמים מקוריים על הבגדים, דבר שאני בטוחה שלא קורה לך) בכל אופן ליבי איתך!

אנונימי אמר/ה...

אח... הפוסטים שלך מצליחים להאיר את יומי כל פעם מחדש.

מצטרפת לדרישת הקהל לדעת איך יצרת פנים כ"כ מושלמים לבבושקות המתוקות (השמועות אומרות ששימוש במילה "פליז" עושה את העבודה, אז..."פליז פליז פליז פליז" ;)

נעלולה אמר/ה...

אל חשש, אני מכירה מקרוב את המסננות, הלא-עונות והלא-חוזרות. כולנו כאלה, ארבע אחיות (גם זו לזו). צריך אופי מיוחד כדי להתמודד איתנו, ולרוב האנשים יש בלוטות עלבון מפותחות מדי וחוסר יכולת להבין שמה לעשות, אבל הם ממש לא במרכז עולמנו.

יעזור במשהו אם אגיד שאותה אמא ממילא לא היתה ברשימת האנשים הכי חשובים לך?

ורציתי לפרגן לבלוג שלך, מכל הלב. כיף פה :)

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
רק עכשיו נוכחתי שכל כך הרבה זמן לא ביקרתי באתר ואת הספקת לכתוב כל כך הרבה וכל כך יפה(במשך כל הקורס שלי, שתודה לאל הסתיים בהצלחה וקיבלתי תעודה).
ותרשי לי לומר לך משהו חשוב בתי היקרה, את לא זקנה (עדיין יש לך אמא שאפילו עובדת ולומדת), ובודאי שאינך פריירית, ואת המתנות היפות שהגשת למטפלת, כל אחת היתה מוכנה לקבל. אין תחליף לעבודות יד עם השקעה גדולה ויפה כל כך, לכן תהיי רגועה.
התאורים שלך מבדרים ומהנים ואני כל כך מתמוגגת מחוש ההומור שמשתלב לאורך כל הכתיבה.
הבבושקות והבובות מהסדנא ממש ממש מקסימות וכמובן כל שאר העבודות, שאני פשוט לא יודעת מאיפה את מוצאת את הזמן לכך. גם עבודה, גם בית, גם ילדים, רק שתהיי לי בריאה.
נשיקות........אוהבת.........אמא

פייה שימושית אמר/ה...

איך איך איך פיספסתי את הרשומה הזו ולא ידעתי שצריך לדאוג לך שתחזרי בשלום מהאירוע???

התגלגלתי מצחוק (קצת רטרואקטיבית, מה לעשות) ואחרי כל המילים החמות שקיבלת נותר לי רק להוסיף אזהרה - השלב הבא אחרי האמהות שמחפשות אותך כדי לספר לך שאת צריכה לתת כסף לתנה הוא האמהות שמחפשות אותך כדי לספר לך שהן החליטו שצריך לתת לגננת אלבום ואת האדם הכי מתאים להכין אותו...
been there, dobe that
נשיקות
לימור